<h1>ארחות חיים הלכ' לולב סימנים י"ב—י"ג</h1>
<h2>דף לב:</h2>
הדס שנקטם ראשו כשר פי' אפי' נקטם העץ וביאר הרמב"ן הטעם מפני שאין קוטמו נכר שעליו חופין את ראשו מה שאין כן בערבה קטומה. כתב הר' יום טוב אשבי"לי ז"ל בשם רבו הר' אהרן הלוי ז"ל נקטינן אליבא דהלכתא ומכשרינן אפי' בחד דלא קטים אלא דלהדור מצוה בעינן שלשה ואפי תרי קטומין אי לא אפשר בג' שלמים ובאתרא דלא שכיח מוקמינן אדינא ומכשרינן בחד וכן הלכה למעשה מפי מורי ז"ל נשרו רוב עליו אם נשתיירו ג' עלין בבד אחד כשר וכן דעת הר"י מקור' ז"ל ולמעלה כתבנו דעת הגאונים על זה וכן איזה הדס כשר ואיזה נקרא שוטה וכן אם יבשו עליו כל זה כתבנו למעלה. היו ענביו מרובין מעליו אם ירוקות כשר ואם אדומות או שחורות פסול ואם מעטן כשר ואין ממעטין אותן בי"ט לפי שהוא מתקן עבר ולקטן או לקטן אחר לאכילה כשר הב' ההשלמה ז"ל כתב אם אין לו אלא זה נוטלו ואינו מברך עליו. ובנקטם ראשו בעי שעלתה בו תמרה ואם לאו פסול והדס שוטה לעולם אסור אבל ענביו מרובות מעליו ושחורות ואדומות מיום ראשון ואילך כשר.
<h2>דף לד:</h2>
הדס שנקטם ראשו כשר פי' אפי' נקטם העץ וביאר הרמב"ן הטעם מפני שאין קוטמו נכר שעליו חופין את ראשו מה שאין כן בערבה קטומה. כתב הר' יום טוב אשבי"לי ז"ל בשם רבו הר' אהרן הלוי ז"ל נקטינן אליבא דהלכתא ומכשרינן אפי' בחד דלא קטים אלא דלהדור מצוה בעינן שלשה ואפי תרי קטומין אי לא אפשר בג' שלמים ובאתרא דלא שכיח מוקמינן אדינא ומכשרינן בחד וכן הלכה למעשה מפי מורי ז"ל נשרו רוב עליו אם נשתיירו ג' עלין בבד אחד כשר וכן דעת הר"י מקור' ז"ל ולמעלה כתבנו דעת הגאונים על זה וכן איזה הדס כשר ואיזה נקרא שוטה וכן אם יבשו עליו כל זה כתבנו למעלה. היו ענביו מרובין מעליו אם ירוקות כשר ואם אדומות או שחורות פסול ואם מעטן כשר ואין ממעטין אותן בי"ט לפי שהוא מתקן עבר ולקטן או לקטן אחר לאכילה כשר הב' ההשלמה ז"ל כתב אם אין לו אלא זה נוטלו ואינו מברך עליו. ובנקטם ראשו בעי שעלתה בו תמרה ואם לאו פסול והדס שוטה לעולם אסור אבל ענביו מרובות מעליו ושחורות ואדומות מיום ראשון ואילך כשר.
